פסק-דין בתיק ע"פ 40777/07

פתח-דבר

1.         ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' טננבוים) מיום 18.11.07, בתיק תד 2666/06 - במסגרתה ביטל בית המשפט צו שירות לתועלת הציבור, אשר הושת על המערער, וגזר עליו, תחת זאת, 11 חודשי פסילה בפועל נוסף ל-11 חודשי הפסילה, אשר הושתו עליו בגזר דינו המקורי. החלטתו האמורה של בית משפט קמא ניתנה בעקבות הודעה מטעמו של שירות המבחן למבוגרים - בגדרה צוין, כי המערער מסר שאין ברצונו להמשיך ולבצע השירות לתועלת הציבור מפאת מצבו הרפואי, המכביד עליו בהליכה מביתו למועדון - בו הוא מבצע השירות.

פרטי האישום

2.         ביום 30.1.06, כמתואר בכתב האישום, בסמוך לשעה 02:00, נהג המערער מכונית פרטית ברחוב קרן היסוד, מכיוון כיכר פריז לכיוון גן הפעמון, בירושלים. בהיותו שיכור (בבדיקה שנערכה למערער, אותר ריכוז אלכוהול של 900 מיקרו-גרם בליטר אחד של אוויר נשוף), נהג המערער ברשלנות, כאשר סטה שמאלה מנתיב נסיעתו ופגע בגדר בטיחות, המוצבת על אי תנועה בנוי במרכז הכביש. בזאת גרם המערער לתאונת דרכים.

3.         אשר על כן, הואשם המערער בביצוען של העבירות הבאות: גרימת נזק - בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); נהיגה ברשלנות - לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה" או "הפקודה") בקשר עם סעיף 38(2) לפקודה;  סטייה מנתיב - לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה ונהיגה בשכרות - לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה בקשר עם סעיף 39א לפקודה.

השתלשלות ההליכים בעניינו של המערער

4.         הצדדים הגיעו להסדר, במסגרתו סוכם להשית על המערער 11 חודשי פסילה בפועל; 300 שעות שירות לתועלת הציבור; 14 ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים וכן קנס בשיעור של 1,000ש"ח.

המערער החל בביצוע השירות למען הציבור במועדון בקרבת ביתו. הוא הספיק לבצע 44 שעות מתוך 300 השעות, אשר הושתו עליו, עד אשר הודיע לשירות המבחן למבוגרים, ביום 9.9.07, כי חלה התדרדרות במצבו הרפואי, וכי אינו יכול לבצע עוד השירות לתועלת הציבור. בהתאם ביקש שירות המבחן לקבוע עניינו לדיון.

5.         בדיון, אשר קוים בדבר מצבו של המערער כאמור, הגיש סנגורו תעודה רפואית, המלמדת, כי מרשו אינו יכול להגיע למקום ביצוע השירות, בשכונת בקעה שבירושלים, כבעבר. בעקבות זאת הורה בית משפט קמא, כמפורט לעיל, על ביטול השירות למען הציבור ועל הכפלת רכיב הפסילה בפועל, לכדי 22 חודשי פסילה בסך הכל. 

טענות הצדדים לערעור

6.         סנגורו של המערער טען, כי במצבו הרפואי הנתון, מתקשה מרשו ללכת מרחק של כשני קילומטרים. ההליכה למועדון - בו ביצע המערער השירות למען הציבור, אורכת כשעה ומחצה וגורמת להתשתו של המערער. המערער לא יכול להיעזר גם בשירותי התחבורה הציבורית מאחר שאוטובוסים אינם עוברים באזור מגוריו. על כן, ביקש סנגורו של המערער להשהות ביצוע יתרת התקופה עד לגמר תקופת הפסילה, אשר הושתה על המערער, בעוד כעשרה ימים - אז יוכל המערער להסתייע ברכבו, בהגיעו מביתו למועדון ובחזרה. סנגורו של המערער התייחס גם לפניית מרשו לשירות המבחן למבוגרים תוך שהדגיש, כי מרשו לא ביקש שלא לבצע השירות לתועלת הציבור, כשם שטען שירות המבחן, אלא ביקש, כמובהר כעת, להשיג דחייה במועד הביצוע. הסנגור ביקש עוד להזכיר, כי המערער נוהג למעלה מ-40 שנים ועבור התעבורתי נקי להפליא. בהתחשב בכל אלה, ביקש לקבל הערעור ולבטל עונש הפסילה העודף, אשר הושת על המערער.

7.         ב"כ המשיבה התנגד לערעור. לדידו, שם המערער פסיקתו של בית המשפט לקלס, עת נמנע מביצוע השירות לתועלת הציבור. אף אם לא מסוגל המערער ללכת למועדון מביתו, בכוחו להזמין מונית לשם הסעתו למקום ולצורך חזרה ממנו. יש לזכור, כי בית משפט קמא הלך כברת דרך לטובתו של המערער, עת אישר ההסדר, אשר הושג בין הצדדים בעניינו, בסברו, כי המערער יעמוד בצו השירות לתועלת הציבור, אשר הושת עליו. המערער עורר הרושם, כי כן יהא, אך חזר בו בהמשך. דין ביצועה של עבירת נהיגה בשכרות, במצב הדברים הרגיל, הנו לעונש פסילה מינימאלי של שנתיים ימים. המערער, אשר נחלץ מרף ענישה מחמיר שכזה, זלזל בענישה המקלה, אשר הושתה עליו.

דיון

8.         לאחר עיון בהשתלשלות ההליכים שבתיק, וכן לאור בחינת טענותיהם של הצדדים בנדון סבורני, כי דין הערעור להידחות.

המערער הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות. רמת האלכוהול בדמו הייתה גבוהה במיוחד (כמעט פי ארבעה מן המותר) ותוצאותיה לא איחרו לבוא בדמותה של תאונת דרכים. בית משפט קמא נהג במערער במידת הרחמים, כאשר השית עליו עונש סמלי של מאסר על תנאי; קנס כספי; עונש פסילה, הנושק למחצית עונש הפסילה המינימאלי, כשם שקבוע בפקודת התעבורה, וכן צו שירות לתועלת הציבור. המערער לא הוקיר רחמיו של בית המשפט ובחר להפסיק השירות, אשר הושת עליו. לאחר שעשה דין לעצמו כאמור, הואיל לפנות לשירות המבחן למבוגרים בהודעה בדבר התדרדרות מצבו הרפואי, המונעת ממנו המשך ביצועו של השירות, כקבוע בגזר דינו של בית משפט קמא. כעת מבקש המערער להשהות מועד ביצועה של יתרת השירות עד למועד סיום ריצוי הפסילה, אשר הושתה עליו במקור (11 חודשים בפועל), כדי להקל עליו דבר ביצועו של גזר הדין בעניינו.

10.       המערער יכול היה להמשיך ביצועו של השירות לתועלת הציבור, באמצעות שירותי המוניות, המצויים בכל מקום (בניגוד לשירותי התחבורה הציבורית, אשר אינם זמינים לו, לטענתו). מצבו הרפואי אינו מונע בעדו, בפועל, ביצועו של השירות לתועלת הציבור ואינו עילה - מבלי לזלזל בחומרתו - להשעות השירות כמבוקש. 

דומה, כי המערער אינו מבין משמעותה החמורה של העבירה - בביצועה הורשע, וכן אינו מכיר, למרבה הצער, בחשיבות ביצועו כראוי ובמועד של גזר הדין בעניינו. בעיקר אמורים הדברים אל נוכח התחשבותו של בית משפט קמא ורחמיו, עת גזר עונשו. בתי המשפט אינם ככלי שרת בידיו של המערער, בהתחשב בגחמותיו ובסדרי עדיפויותיו, תוך שינוי רכיבי גזר דינו מעת לעת.

11.       סיכומם של דברים - דין הערעור להידחות, כך שהחלטתו של בית משפט קמא - בעינה עומדת.

ניתן היום, י"ד בשבט תשס"ח (21 בינואר 2008), בהעדר.